אחד המחזות החשובים ביותר של המאה ה-20, מחכים לגודו, בהפקה חדשה המהווה שחזור של הצגה שנחשבת 'מיתולוגית', שביים אילן רונן ב-1984 בתיאטרון חיפה.
מחכים לגודו
סמואל בקט, שכתב את המחזה בשנת 1949, שנים אחדות אחרי מלחמת העולם השנייה, ביטא בו חרדה קיומית של עולם הנמצא על סף קריסה.
עלילת המחזה נפרשת על פני יומיים. על תלולית בדרך שוממת ממתינים לגודו שני נוודים, אסטרגון וולדימיר. הם לא זוכרים את עברם, לא יודעים אם כבר חיכו לגודו במקום הזה, ומתווכחים ביניהם אם יגיע בסוף, או שמא עדיף להתאבד. למקום מגיעים גם האדון פוצו ומשרתו לאקי, הקשור אליו ברצועה. כשהם עוזבים, לאחר נאום מבולבל של פוצו וריקוד עלוב של לאקי, נותרים הנוודים בשיעמומם.
בסיומו של היום מגיח נער ומודיע כי גודו לא יבוא היום, אבל מבטיח שיבוא מחר. היום השני כמעט זהה ליום הראשון, חוץ מפוצו שהפך עיוור ולאקי שנהיה אילם: ולדימיר ואסטרגון עדיין מחכים לגודו. גם בסיומו של יום זה מגיע השליח של גודו ומודיע כי לא יגיע היום, אלא מחר.
סמואל בקט, שכתב את המחזה בשנת 1949, שנים אחדות אחרי מלחמת העולם השנייה, ביטא בו חרדה קיומית של עולם הנמצא על סף קריסה.
עלילת המחזה נפרשת על פני יומיים. על תלולית בדרך שוממת ממתינים לגודו שני נוודים, אסטרגון וולדימיר. הם לא זוכרים את עברם, לא יודעים אם כבר חיכו לגודו במקום הזה, ומתווכחים ביניהם אם יגיע בסוף, או שמא עדיף להתאבד. למקום מגיעים גם האדון פוצו ומשרתו לאקי, הקשור אליו ברצועה. כשהם עוזבים, לאחר נאום מבולבל של פוצו וריקוד עלוב של לאקי, נותרים הנוודים בשיעמומם.
בסיומו של היום מגיח נער ומודיע כי גודו לא יבוא היום, אבל מבטיח שיבוא מחר. היום השני כמעט זהה ליום הראשון, חוץ מפוצו שהפך עיוור ולאקי שנהיה אילם: ולדימיר ואסטרגון עדיין מחכים לגודו. גם בסיומו של יום זה מגיע השליח של גודו ומודיע כי לא יגיע היום, אלא מחר.
משתתפים: רסאן אשקר, מנשה נוי, מוראד חסן, דורון תבורי, והילד יעקוב אשקר
מאת: סמואל בקט
נוסח ערבי-עברי: אנטון שמאס
בימוי: אילן רונן
שחזור עיצוב מקורי של צ'ארלי לאון ועיצוב תאורה: חיליק אורגל
תלבושות ואביזרים: נועה דותן ע. בימוי: אילאיל סמל
תרגום המונולוג של לאקי לעברית: שמעון לוי
הדרכת טקסט בעברית: שירי לוטן
צילום: רדי רובינשטיין
מנהלת הצגה: רביד סביל
הביקורות משבחות:
מאת: סמואל בקט
נוסח ערבי-עברי: אנטון שמאס
בימוי: אילן רונן
שחזור עיצוב מקורי של צ'ארלי לאון ועיצוב תאורה: חיליק אורגל
תלבושות ואביזרים: נועה דותן ע. בימוי: אילאיל סמל
תרגום המונולוג של לאקי לעברית: שמעון לוי
הדרכת טקסט בעברית: שירי לוטן
צילום: רדי רובינשטיין
מנהלת הצגה: רביד סביל
הביקורות משבחות:
"...הפקה מרגשת ומרתקת של תיאטרון יפו...ומי שאינו יודע מה זה ״מחכים לגודו״ ילך ויבוא ליפו, ויקבל מחזה גאוני בהצגה נפלאה." (צבי גורן "הבמה")
"...הבמאי אילן רונן וארבעה שחקנים מצוינים עושים כבוד לטקסט של סמואל בקט – וביחד יוצרים הצגה חזקה ומדויקת... אחת ההצגות האיכותיות והטובות ביותר שראיתי השנה...אל תחכו...לכו לראות" (ירמי עמיר, רשת ב')
"...יצירת מופת..." (ירמי עמיר, רשת ב')
"...מחזה גאוני בהצגה נפלאה..." (צבי גורן "הבמה")
"...יצירת מופת..." (ירמי עמיר, רשת ב')
"...מחזה גאוני בהצגה נפלאה..." (צבי גורן "הבמה")